שאלה: איך יודעים שזקוקים לטיפול?
הצורך בטיפול עולה בעיקר כאשר במשך זמן ממושך יחסית (חודשים ולעתים גם שנים) יש תחושה של מצוקה שלא מתפוגגת למרות כל הנסיונות להתמודד עמה, בין אם לבד ובין אם בעזרת שיטות שונות.

לעתים הפנייה לטיפול היא בעקבות הופעת תסמינים פיזיים שונים שלא נמצא להם הסבר רפואי, ולעתים נוצר צורך בקבלת עזרה פסיכולוגית מתוך תחושה של העדר חיות (למרות שעל פניו הכל בסדר) ו/או של תקיעות בתחומים שונים בחיים.

הפנייה לטיפול לעיתים כרוכה בהתלבטות רבה מסיבות שונות. אחת השכיחות קשורה לרצון להתמודד לבד עם הקשיים כי האפשרות להיעזר נחווית כסימן של חולשה ו/או כהזדקקות שאינה במקומה. קורה גם שהאפשרות להיפתח מול אדם זר לא נוחה ואולי מאיימת. מתוך כך חלק מהאנשים דוחים את הפנייה לעזרה ועושים זאת כשהחרדה מציפה ופוגעת בתפקוד. 

אני אישית מאמינה שהחיים מזמנים לנו קשיים ומעמידים בפנינו מכשולים בלאו הכי מתוך המורכבות שהיא חלק בלתי נפרד מקיומינו האנושי. עם זאת יש דברים שכן בידינו לעשות על מנת לשפר את איכות חיינו וטיפול נפשי היא אחת הדרכים החשובות והמבורכות שתורמות לכך.



שאלה: כמה זמן אורך בממוצע טיפול ובאיזה תדירות נפגשים?
אורך הטיפול נגזר לרוב ממטרתו. יש טיפולים שהם ממוקדים בפתרון בעיה מסוימת ואז מדובר לרוב על טיפול קצר מועד (בין 12 ל 20 מפגשים לערך) ויש טיפולים שמטרתם לעודד צמיחה אישית ורגשית שאורכם תלוי בעומק הבעיה והאופן בה היא באה לידי ביטוי בקשר הטיפולי (למשל קושי ליצור יחסי אמון ולהתמסר לטיפול). מדובר בכל אופן בטיפולים של שנה עד כמה שנים. כפי שנאמר במקום אחר (ראה לשונית "אודות" ) תוצאות הטיפול תלויות במידה רבה באיכות הקשר שנוצר בין מטפל ומטופל ,אך גם יש חשיבות רבה לתדירות וקביעות הפגישות על מנת לבנות ולהניע תהליך. לצורך כך חשוב להפגש אחת לשבוע ,אך יש גם אפשרות להגביר או להאט את קצב הפגישות בהתאם לסוג הקושי ולמטרת הטיפול.



שאלה: מהו הגורם המרפא בטיפול?
גישות טיפוליות שונות שמות דגש על היבטים שונים של הגורם המרפא: להפוך תכנים לא מודעים למודעים, התמקדות במנגנוני הגנה ובחרדות והפנטזיות שמלוות אותן, התמקדות בייצוגים הפנימיים (בתוך נפשנו) של דמויות שגידלו אותנו והאופן שהם באים לידי ביטוי בקשר הטיפולי, התמקדות באינטראקציה שלנו עם זולתנו תוך דגש על האופן בו אנו משפיעים זה על זה, צורת ה"התקשרות" הראשונית שלנו בבית הגידול שלנו, התמקדות בעיוותי החשיבה שלנו והפיכתה ליותר ריאלית וחיובית ועוד דגשים רבים.

עם זאת, המחקר מראה שמעבר לשיטה בה עובדים, הגורם בעל ההשפעה המרפאה ביותר הוא הקשר של אמון שנוצר עם המטפל/ת והתחושה שהקשר הטיפולי הופך עם הזמן לחוויה רגשית מתקנת שתאפשר בסופו של דבר שינוי פנימי וחיצוני כאחד.

 

שאלה: כיצד מתנהלת הדרכת הורים?
יש סוגים שונים של הדרכת הורים. באופן בו אני עובדת עם הורים חשוב לי להפוך את המפגשים למרחב בטוח בו אנו מתבוננים וחושבים יחד על הקשיים שיש לזוג ההורים עם ההורות עצמה, ועל הקושי שקיים לעתים קרובות בשיתוף פעולה בין ההורים בגידול הילדים.

בתוך כך אנו מנסים להבין את הצרכים הרגשיים של הילד/ה שלגביו/ה פנו, כשבכל רגע נתון הכוונה היא גם להכיל את הקושי ההורי אך גם להעביר מסר שהם מכירים הכי טוב את ילדם ושאנו עובדים כצוות.

בהדרכות הורים בסגנון זה אומנם יש מקום לשאלות ותשובות קונקרטיות אך המטרה היא להעצים את ההורים כסמכות וכמקור לתמיכה רגשית עבור ילדיהם דרך האופן בו מתנהלים המפגשים בינינו. במילים אחרות, האופן בו מתנהל המפגש בינינו מהווה סוג של "מודלינג" עבור ההורים.



שאלה: איך אני עובדת עם זוגות?
ניתן לומר שהמודל אותו פרטתי לגבי הדרכת הורים תקף במידה מסוימת לגבי עבודה עם זוגות, כשהדגש הוא על התבוננות משותפת באינטראקציה הזוגית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחדר הטיפולים ועל דפוסי הקומוניקציה (תקשורת בינאישית) ואופן ההקשבה אחד כלפי השני.

בשיטת עבודתי אני משתפת את בני הזוג בתחושות שלי שמתעוררות אצלי גם באינטראקציה איתם במהלך הפגישה ומעודדת אותם לבטא את תחושותיהם מול ההתערבויות שלי, כדרך נוספת להעשיר את ההתבוננות על המתרחש.

אני שמה גם דגש על מקורות הכוח בזוגיות ומנסה לחזק אותם כשבו זמנית גם מתעכבים על אזורי הקונפליקט הזוגי ומנסים ללמוד יחד דרכים להכיל אותו ולהתמודד איתו בצורה יותר מיטיבה. אני רואה בעבודה עם זוגות אפשרות להפוך משבר למקור ומנוף לצמיחה אישית וזוגית משותפת.