דיכאון

דיכאון הוא מונח רחב מאוד המכיל בתוכו דרגות שונות של סבל נפשי. הסתכלות הולמת למצב דכאוני מחייבת התיחסות לאורך הזמן שהדכאון נימשך והקף הפגיעה בתיפקוד של האדם בחיי היום יום. לא כל דכאון זהה למשנהו. ישנו דיכאון הקרוי "דיסתימיה" שנמשך אומנם לאורך שנים אך אינו פוגע מהותית בתפקוד היום יומי. אנשים הסובלים מדיסתימיה עובדים ומתנהלים באופן נורמטיבי אך בתוכם שוררת תחושה של חוסר טעם והעדר משמעות לחיים שלהם. מצב זה הוא שונה מאוד מ"דכאון מאג'ורי" אשר פוגע ביכולת לעבוד ולבצע לעיתים פעולות בסיסיות כמו להתרחץ , לאכול ואף לקום מהמיטה.דכאון נוסף ואף הוא שונה הינו דכאון אחרי הלידה בו האישה חשה קושי בדרגות שונות כשהקיצוני ביותר מונע ממנה לטפל בתינוקה עד כדי הפיכתו לדכאון פסיכוטי.

 

דיכאון

דיכאון הוא מונח רחב מאוד המכיל בתוכו דרגות שונות של סבל נפשי. הסתכלות הולמת למצב דכאוני מחייבת התיחסות לאורך הזמן שהדכאון נימשך והקף הפגיעה בתיפקוד של האדם בחיי היום יום. לא כל דכאון זהה למשנהו. ישנו דיכאון הקרוי "דיסתימיה" שנמשך אומנם לאורך שנים אך אינו פוגע מהותית בתפקוד היום יומי. אנשים הסובלים מדיסתימיה עובדים ומתנהלים יחסית באופן נורמטיבי אך בתוכם שוררת תחושה של חוסר טעם והעדר משמעות לחיים שלהם. מצב זה הוא שונה מאוד מ"דכאון מאג'ורי" אשר פוגע בדרגות חומרה שונות ביכולת לעבוד ולבצע לעיתים פעולות בסיסיות כמו להתרחץ , לאכול ואף לקום מהמיטה.דכאון נוסף ואף הוא שונה הינו דכאון אחרי הלידה בו האישה חשה קושי בדרגות שונות כשהקיצוני ביותר מונע ממנה לטפל בתינוקה עד כדי הפיכתו הדכאון לפסיכוטי. לעיתים במצב של דכאון מג'ורי הפוגע באופן חמור בתפקוד א/או כשיש סכנה אובדנית יש צורך באשפוז, כך גם כשמתפתח דכאון פסיכותי.

כמו כן יש מצבי דכדוך (לעיתים מתמשך) שהם תגובתיים לסיטואציות חיים קשות (כמו אובדן, פרידה, פיטורים , חסר ועוד ועוד) ומהווים תגובה נפשית נורמלית לסיטואצית קיצון . על פי רוב כשאנשים אלה פונים לטיפול , תמיכה והכלה מיטיבה מאיש מקצוע תוך עיבוד רגשי של אשר התרחש , מביא לשיפור משמעותי ולרוב אף לסיום הדכדוך. 

מין הראוי גם לציין שישנם מצבי דכאון שמתפתחים כתוצאה של ארועים טראומטיים , בעיקר כאלו שלא אובחנו א/או לא טופלו בזמן. אלו מצבים מורכבים שדורשים לרוב הן טיפול תרופתי והן שיטות טיפול מותאמות למצבי טראומה (PTSD) שפותחו בעשורים האחרונים ושהוחיכו את יעילותם (CBT, EMDR, SE ויוד).

ככלל הטיפול הטוב ביותר והמומלץ בדכאון הוא כזה שמשלב שיחות במסגרת של פסיכותרפיה ולבין נטילת טיפול תרופתי נוגד דכאון לאחר הערכה פסיכיאטרית. טיפול תרופתי מומלץ גם במצבי "דיסתימיה" גם אם היא אינה מוגדרת כמחלה . הטיפול התרופתי אפקטיבי בזמן נטילתו אך עם הפסקתו פגה השפעתו , על כן יש חשיבות רבה לטיפול פסיכולוגי במקביל. 

ידוע שלעיתים לתרופות פסיכיאטריות יש השפעות לוואי ("Side Effects") , ואכן חלק מהאנשים מתקשים ליטול אותם, אך לרוב השפעתן (לאחר כשלושה שבועות) טובה ומועילה. ידוע גם שאנשים לעתים נרתעים מתרופות אלו עקב חשש מה"סטיגמה" שלכאורה כרוכה בנטילתם. סוגיה זאת מורכבת ויש לברר אותה בכובד ראש בטרם מטופל שסובל מדכאון מוותר על אפשרות זאת, שכן דכאון הוא מצב נפשי (שכאמור בביטויו הקיצוני הינו מחלה) מאוד מתיש הגורם לסבל רב. 

 ניתן לטפל בדרכים שונות בדכאון . בדכאון מג'ורי המחקר מראה שטיפול  ב (CBT ( Cognitive Behavior Therapy הוא הטיפול המועדף אך לגבי יתר מצבי הדכאון הטיפול באוריאנטציה פסיכודינאמית ( על גווניו השונים) הוא יעיל לפחות באותה מידה כמו CBT, ולאחרונה פורסמו מחקרים שמעידים אף על יתרון קל של השיטות הפסיכודינאמיות.

לאורך השנים צברתי ניסיון רב במצבי הדכאון שתוארו לע"יל (למעט דכאון מג'ורי ) . טיפולים רבים במצבים אלו הוכיחו לי שוב ושוב עד כמה קשר טיפולי שמבוסס על יחסי אמון ומספק  מרחב בטוח בו אפשר ולהביא את הסבל הנפשי ולעבדו , יכול להרגיע פצעים ואף לרפאם . עבודתי מושתתת על שילוב של תאוריות פסיכואנליטיות שבבסיסם האמונה כי מערכות יחסים בכלל ומערכות יחסים ראשוניות (הורים, סבים, אחים או מטפלים שהחליפו את ההורים ) בפרט מעצבות ומשפיעות באופן מהותי על מי שאנחנו. אני מאמינה שקשר טיפולי מיטיב מאפשר ללמוד לשאת כאב נפשי באופן כזה שאינו מאיים  כל כך ומצליח לפתח ולחזק חוסן נפשי. אשמח לעמוד לרשותכם.